החלטה בתיק בש"פ 11590/05
|
בש"פ בית המשפט העליון בירושלים |
11590-05
20.12.2005 |
|
בפני : דורית ביניש |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל |
: 1. איבון שורפי 2. מוחמד שורפי 3. חאפז שורפי 4. מוסא אבו שחאדה 5. עומר אבו שחאדה 6. שחאדה אבו שחאדה 7. סמי סקא 8. סמי אבו חסירה 9. סמיר שורפי 10. זיאד מטר 11. עאטף שורפי 12. עלי שורפי 13. מחמוד סטל 14. מוחמד גנאם 15. אחמד דבור 16. מחמוד געסוס 17. מחמוד (סוהיל) סרסור 18. דאוד אלולו 19. עזאדין ( עיזו) געסוס 20. יוסף אל הוזייל 21. סאדאת דסוקי 22. אמיר נסאסראה 23. סעיד זיתון 24. סוהא סקא 25. סאמר אבו עמרה 26. עמר יתים 27. עבדאללה שקיר 28. בודא חוסיים |
| החלטה | |
1. המדינה מבקשת הארכת מעצר שנייה של המשיבים מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, למשך תשעים ימים נוספים. המשיבים עומדים לדין בשני כתבי אישום נפרדים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (תפ"ח 1226/04 ותפ"ח 1227/04) ומשפטם, למעשה, טרם החל להתברר. בא-כוח המשיבה 24 הסכים להארכת מעצרה של מרשתו עוד ביום 18.12.2005, ובפתח הדיון היום הודיעה באת-כוח המשיב 26 כי גם מרשה מסכים להארכת מעצרו כמבוקש. המשיב 25 שוחרר זה מכבר ממעצרו על ידי בית המשפט המחוזי, ועל כן הכללתו בבקשה יסודה בטעות. החלטה זו נוגעת, אפוא, ליתר המשיבים (להלן: המשיבים), 25 עצורים.
2. הפרשה העומדת במרכז כתבי האישום הנדונים הינה רחבת היקף ונוגעת לפעילות עבריינית של שני ארגוני פשיעה מאזור יפו ומאזור לוד, העוסקים בייצור, רכישה, מכירה, החזקה והפצה של סמים מסוכנים מסוג קוקאין והרואין. כתב האישום בתפ"ח 1226/04 (להלן: התיק המרכזי) הוגש כנגד 25 נאשמים עימם נמנים מי שניצבים, על פי הנטען, בראש אותם הארגונים וכן חברים נוספים, בעלי תפקידים בכירים בארגונים אלה ואף בלדרים ובעלי תפקידים זוטרים בהם. כתב האישום בתפ"ח 1227/04 (להלן: התיק הנוסף) הוגש כנגד שבעה נאשמים המשתייכים אף הם, על פי הנטען, לארגוני הפשיעה המתוארים לעיל, שהדיון בעניינם הופרד, משום שהם צפויים להעיד כעדי תביעה בתיק המרכזי בתום משפטם וכן משום קשרי נישואין הקיימים בין שתיים מן הנאשמות בתיק הנוסף ושניים מן הנאשמים בתיק המרכזי.
3. בקשת ההארכה שבפניי מתייחסת לרוב המכריע של הנאשמים בתיק המרכזי (משיבים 23-2) ובתיק הנוסף (משיבים 1 ו-28-24). נאשמים אלה נתונים במעצר עד תום ההליכים על פי החלטות שניתנו בעניינם בבית המשפט המחוזי ואף בבית משפט זה.
4. כתבי האישום בתיק המרכזי ובתיק הנוסף הוגשו ביום 21.12.2004 וההקראות הפורמאליות בוצעו בהם ביום 17.1.2005 (התיק המרכזי) וביום 11.1.2005 (התיק הנוסף). אולם, שמיעת ההוכחות באיזה מן התיקים טרם החלה. התיק הנוסף נקבע בפני מותב בראשותו של כבוד השופט א' טל, אשר קבע עשרה מועדים לשמיעת הוכחות במחצית השנייה של חודש פברואר 2006. בתיק המרכזי נקבע לאחרונה המותב שישמע את הדיון, ואשר הוקם במיוחד לשמיעת תיק זה, וביום 27.11.05 התקיימה ישיבה בפני ראש ההרכב (השופט א' שהם) בה נמסרה לצדדים רשימת 69 מועדים מוצעים לשמיעת ההוכחות בתיק, החל מיום 4.12.05 ואילך. לוח הזמנים שנקבע לא היה ניתן לביצוע על-פי התכנון, אך ביום 1.12.05 נתן בית המשפט המחוזי החלטתו בדבר מועדי ניהול ההוכחות, ובה 55 מועדי דיון החל מיום 15.12.05. בדיון היום נמסר על ידי בא-כוח המבקשת כי המועדים הראשונים שהיו קבועים בוטלו על ידי בית המשפט בשל אילוצים אישיים, וכעת צפוי התיק להישמע החל מיום 26.12.05.
5. אין ספק שכתבי האישום, המייחסים למשיבים סחר בסמים במסגרת פעילות וחברות בארגוני פשיעה הם יוצאי דופן באופיים, הן מבחינה מהותית והן מבחינה פרוצדוראלית, ומחייבים התייחסות והיערכות מיוחדת. כתבי האישום הם מן הראשונים שהוגשו על פי חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003, והיקפם מבחינת מספר הנאשמים והאישומים אינו מן הסוג שבתי המשפט ומערכות אכיפת החוק ניהלו פעמים רבות בעבר. בדיון בפניי הדגיש בא-כוח המדינה כי מדובר בעבריינים אשר מעורבותם בפעילות ענפה ומתמשכת של סחר בסמים מלמדת על המסוכנות הנשקפת מהם לציבור. לטענת בא-כוח המבקשת, ביצוע העבירות במסגרת ארגון פשיעה, יחד עם עבירות הלבנת ההון המיוחסות לארגון, מעצים את מסוכנותם של המשיבים ושל הארגון בו הם חברים. בא-כוח המבקשת מוסיף וטוען כי נוכח הפתרונות הפרוצדוראליים שהושגו עד כה בקידום ניהולם של התיקים, ובהתחשב בהיקף התיקים, בחומרת העבירות ובמסוכנותם של המשיבים, יש להיענות לבקשת ההארכה. מנגד טוענים באי-כוחם של המשיבים כי העובדה ששמיעת התיקים טרם החלה וכן העובדה ששמיעתם צפויה להתארך הרבה מעבר לפרק הזמן הקבוע בסעיף 61 לחוק המעצרים, מצדיקה את שחרורם לחלופות מעצר. עוד טוענים באי-כוח המשיבים כי מרשיהם ייאלצו לשהות במעצר זמן ממושך, אף על פי שהראיות הפרטניות נגדם הן מעטות, וזאת בשל צירופם לאחרים. כמו כן מוסיפים חלק מן המשיבים ומעלים טיעונים פרטניים הנוגעים לעניינו של כל אחד מהם בלבד.
6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי לידי מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בעיקרה, בכל הנוגע לרוב המשיבים. אין חולק על כך כי קיימת בעיה קשה בכל הנוגע לקצב שמיעת משפטיהם של המשיבים. למעלה משנה חלפה מאז הגשת כתבי האישום, ועד כה טרם החלו להישמע העדים. כעת הוקם, אמנם, הרכב ייעודי לשמיעת התיק המרכזי, ואף נקבעו מועדים רבים לשמיעת ההוכחות, אולם ברור כבר עתה כי בשל המספר הרב של העדים, טיב הראיות וכן בשל העובדה ששמיעתו של התיק הנוסף תחל רק בחודש פברואר 2006, ולא ניתן יהיה להעיד את הנאשמים בתיק הנוסף בטרם יסתיים משפטם, יידרשו פרקי זמן ארוכים במיוחד לשמיעת התיק המרכזי והתיק הנוסף. לפיכך, לא ניתן כלל להעריך היום מתי צפוי סיום שמיעתם של תיקים אלה. עם זאת, בבואו להכריע בבקשת הארכת מעצר נדרש בית המשפט לאזן בין ערך ההגנה על חירותו האישית של הנאשם, אשר אכן נפגע קשות כאשר שמיעת משפטו מתעכבת זמן כה ניכר, לבין האינטרס להבטיח את ביטחון הציבור ואת ניהולם התקין של הליכי משפט. במסגרת הפעלת נוסחת איזון זו ישנן עבירות אשר טיבן ונסיבות ביצוען מלמדות על מסוכנות כה רבה עד כי יש בה כדי לחייב את המשך שמיעת המשפט בעוד הנאשמים נתונים במעצר. זאת, אף לנוכח התארכות המשפט, שהיא לרוב מנת חלקם של תיקים קשים ומורכבים מבחינת אופי האישומים, מספר הנאשמים והיקף העדים והראיות. זהו המצב במקרה שלפנינו, בו מדובר בפרשה מורכבת, סבוכה ומסועפת של סחר בסמים במסגרת ארגוני פשיעה. אכן, כפי שבית משפט זה ציין לא אחת, אף בפרשיות החמורות ביותר יש בחלוף הזמן כדי לשנות את נקודת האיזון בין האינטרסים המוטלים על הכף וכדי להצדיק בחינה מחודשת של שאלת המשך הארכת המעצר; אולם, בנסיבות העניין שלפניי שוכנעתי כי עניינם של מרבית המשיבים עדיין לא הגיע לאותו שלב קריטי שבו משתנה נקודת האיזון כאמור.
7. יצוין, כי בית משפט זה (השופטת א' חיות) בהחלטתו מיום 19.10.05, קבע בהתייחסו לפרשה שלפניי כי אין להתייחס לכל המשיבים כמקשה אחת ללא הבחנה ביניהם, וכך נאמר בהחלטה:
"אין דין ראשי הארגונים כדינם של מי שהשתלבו בארגון בעמדות זוטרות, ואין דין אלה כדינם של מי שניהלו מגעים ספורים עם הארגון, מבלי שהשתלבו בו באופן רציף (השוו לעניין בן ציון). עיון בכתבי האישום בפרשה שבפנינו ובראיות לכאורה שנאספו מלמד כי המשיבים 2, 3, 4 ו-5 פעלו, על פי הנטען, כראשי ארגוני הפשיעה ולצידם פעלו באופן קבוע המשיבים 6, 8, 9, 11, 15, 17, ו-19 בעמדות בכירות של הארגונים בענייני הספקה, מכירה והפצה של הסמים. המשיבים 10, 12, 13, 14, 16, 18, 20, 21, 27 ו-28, לעומת זאת, הועסקו על ידי הארגונים בעבודות שעל פי ההיררכיה הפנימית בארגון היו במדרג הנמוך (נהגים, בלדרים, מחלקי מנות, מוכרים ו"בשלנים"), אך משיבים אלה על פי הנטען עבדו בארגונים באופן קבוע ובמשך פרקי זמן לא מבוטלים ומכאן מסוכנותם כמי שלכאורה בחרו בעבריינות זו כדרך חיים".
עם זאת, הקביעה כי קיים מדרג בין המשיבים ביחס לחלקם השונה במסכת העבריינית אינה משליכה בהכרח על שאלת מעצרם של המשיבים, נוכח העובדה כי גם למשיבים המצויים במדרג הנמוך יותר מיוחסת פעילות עבריינית בהיקף משמעותי, ומיוחסות להם מכירה, הפצה והחזקה של כמויות גדולות של סמים מסוג קוקאין והרואין. העובדה שהעבירות בוצעו לכאורה במסגרת ארגון פשיעה, אף היא מצביעה על מסוכנות יתרה של המשיבים, והיא נושאת משקל רב ומיוחד וחורגת מן המסוכנות של כל אחד ואחד מהם בנפרד.
8. לאחר שבדיון שהתקיים לפניי טען כל אחד מהסנגורים ביחס לנסיבותיו האישיות של מרשו, ולאחר שבחנתי טענות אלה באופן פרטני, הגעתי למסקנה כי יש להעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרם של המשיבים. עם זאת, יש לבחון באופן שונה את אפשרות השחרור לחלופה של המשיבים 12, 19 ו-23, נוכח מצבם הרפואי הקשה. אשר למשיב 12, בא-כוחו טען כי מרשו מאושפז כעת במר"ש, וסובל ממחלת ריאות חסימתית, דלקת כבד מסוג C ובעיות בריאות נוספות. כבר בהחלטתו מיום 19.10.05 הורה בית משפט זה על החזרת עניינו לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן האם אכן החמיר מצבו הרפואי במידה המצדיקה בחינת חלופת מעצר בעניינו. נראה בעיני כי עניין זה לא נבחן כנדרש, ועל כן, בנסיבות עניינו, על התביעה להגיש לבית המשפט המחוזי דו"ח מפורט ממחלקת הרפואה של שב"ס ביחס למצב בריאותו, ובית המשפט יבחן, לאחר שיקבל את הדו"ח האמור, אם יש מקום לשחררו לחלופת מעצר. באת-כוח המשיב 19 טענה כי מרשה סובל מסכיזופרניה, וכי מאז מעצרו חלה הידרדרות במצבו הנפשי הוא אושפז ועתה הוא מצוי בטיפול תרופתי אינטנסיבי. נוכח מצבו הנפשי הקשה של משיב 19 יש לשחררו לחלופת מעצר בתנאים שיקבע בית המשפט המחוזי. בא-כוח המשיב 23 הצביע על מצבו הרפואי הקשה, והדגיש כי הוא סובל ממחלת הסכרת, כי נגרם לו איבוד משקל, וכי המעצר הממושך מדרדר את מצבו הבריאותי. שוכנעתי כי גם מצבו הרפואי של משיב זה, במצב בו ההליכים מתמשכים וצפויים להתמשך עוד תקופה ארוכה, מצדיק את שחרורו לחלופת מעצר אשר תנאיה ייקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי.
9. אשר על כן, אני מורה על החזרת הדיון בעניינם של משיבים 19 ו-23 לבית המשפט המחוזי, על מנת שיבחן את תנאי החלופה שיושתו עליהם, וכן ישקול את שחרורו לחלופה של משיב 12. מעצרם של כל יתר המשיבים יוארך בתשעים ימים החל מיום 20.12.05, או עד למתן פסק דין בעניינם בתפ"ח 1226/04 ובתפ"ח 1227/04 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם.
ניתנה היום, י"ט בכסלו התשס"ו (20.12.2005).
ש ו פ ט ת
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /צש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|